טיול צילום לנמיביה
תאריך יציאה : 5 בספטמבר
תאריך חזרה : 18 בספטמבר
Back to nature in Namibia
מסלול הטיול
יום 1 ברוכים הבאים לנמיביה: שער למדבר ולזמן אחר (יום ו', 5 בספטמבר)
המסע מתחיל ברגע שהדלתות נפתחות בנמל התעופה הבינלאומי של ווינדהוק – בירת נמיביה. האור מסנוור, השמיים אינסופיים, והאוויר יבש ונקי. המדריך המקומי הפרטי שלכם – לא עוד מלווה, אלא דמות מפתח שתהיה שם איתכם לאורך כל הדרך – ממתין לכם עם חיוך ושלט ביד, ומכאן ואילך הכול אישי, מדויק, ועם הרבה נשמה.
נסיעה רגועה ונוחה תיקח אתכם אל Avani Windhoek Hotel, בית הארחה אלגנטי ומרווח בלב ווינדהוק – אזור שקט, ירוק, ואינטימי, עם ניחוח של קולוניאליזם ישן ונוחות מודרנית. החדרים נעימים, האווירה ביתית, וההתחלה – עדינה.
היום הזה מוקדש להתאקלמות. בלי למהר. בלי להספיק. רק להיכנס לקצב החדש של אפריקה. לשחרר את הרעש של היום־יום, ולהתחיל להתבונן.
אם תבחרו לצאת לטיול קצר בעצמכם – הנה כמה הצעות שיאפשרו לכם להתחבר אל הדופק של העיר:
כנסיית Christuskirche – מבנה לותרני גותי שנראה כאילו נחת בטעות במדבר האפריקאי, עם קשתות אבן אדומות וחלונות ויטראז'.
Alte Feste – המבצר ההיסטורי של העיר שהפך למוזיאון לאומי, הצצה לעבר הקולוניאלי של נמיביה.
Namibia Craft Centre – שוק קטן שמאגד עבודות יד של שבטי ההימבה, הדמארה והנמה – מקום מצוין להכיר את הצבעים והמרקמים של התרבות המקומית.
Independence Avenue – רחוב מרכזי עם אווירה קלילה, בתי קפה, מבשלות בירה מקומית, ומקום לשבת ולבהות.
בערב, תוכלו לבחור בין ארוחה אלגנטית במסעדת המלון, לבין מסעדה מקומית עם בשר ציד, דגים טריים מהאוקיינוס האטלנטי, ואירוח לבבי. אם תרצו – המדריך שלכם ישמח להמליץ ולארגן.
זוהי לא רק נחיתה. זו כניסה עדינה לעולם שונה – איפה שהמרחבים נפתחים, הקצב מאט, והעין מתחילה באמת לראות.
לינה בווינדהוק בלודג׳ Avani Windhoek Hotel – לחץ/י למלון
יום 2 מבעד לזכוכית החלון | דרך השבטים אל ממלכת הפילים (יום שבת, 6 בספטמבר)
הבוקר נפתח בבית המלון, ומיד לאחר ארוחת הבוקר, תצאו צפונה בנסיעה של כ־6 שעות – דרך שנראית תחילה פשוטה, אבל בהדרגה מתבררת כעמוסת סיפורים ודמויות.
הכביש המרכזי החוצה את נמיביה עובר דרך Okahandja – עיירת מעבר ובה שוק קבוע של עבודות יד. זו הזדמנות ראשונה לשלוף מצלמה ולצלם אנשים אמיתיים – לא תיירים, אלא מוכרות מקומיות בשמלות צבעוניות, גברים שמגלפים בעץ, ילדים שמתרוצצים בין הדוכנים. מי שיתקרב בעדינות יוכל להשיג פורטרטים עם אור רך על עור כהה ומבט שקט מלא נוכחות.
בהמשך הדרך תעברו דרך אזור Otjiwarongo, שם הנוף נפתח. גדרות ברזל, תמרורים חלודים, עצי שיטה בודדים על רקע שמיים שאין בהם עננים – כל אלה מספקים רקע מופלא לצילומים של מרחק ונוכחות. מדי פעם תראו דמויות מקומיות לבושות בלבוש מסורתי – במיוחד נשים משבט הררו, עם שמלותיהן הנפוחות והכובעים הייחודיים, עומדות באצילות ליד תחנות עצירה או משווקות פירות לצד הדרך.
לקראת אחר הצהריים תגיעו אל שער נמוטוני (Namutoni) שבכניסה המזרחית לפארק Etosha, אחד מהאזורים הטובים ביותר לתצפית בבעלי חיים. הכניסה לפארק היא שינוי מיידי באווירה: השקט מעמיק, הדרכים הופכות לעפר, והשיחים מסתירים אפשרויות בכל פינה. תצאו מייד לספארי קצר – סיבוב אחרון לאור אחר הצהריים, שבו החיות יוצאות מהמסתור.
Etosha East הוא אזור של מרחבים חצי־צחיחים, סוואנות פתוחות ובורות מים שמרכזים אליהם עשרות מיני יונקים וציפורים. זהו אחד המקומות היחידים בעולם שבו אפשר לראות קרנף שחור, ג'ירפות, אריות ופילים באותו היום, ולעיתים – באותו הבור.
לאחר השקיעה תגיעו לבור המים המואר של Namutoni – המקום שבו מתחיל הקסם הלילי. כאן תפתחו את הציוד, תכוונו את ה־ISO, ותתחילו לתפוס רגעים שקטים של תנועה בחשיכה. צללית של קרנף, ג'ירפה מרכינה צוואר, או ציפור לילה על קו המים – אלו הם הפריימים הראשונים שייכנסו לכם ללב.
לינה בשמורת אטושה בלודג׳ Onkoshi Resort – לחץ/י למלון
יום 3 דרך הבורות של Etosha (יום א׳, 7 בספטמבר)
השמש עוד לא עלתה כשאתם יוצאים ליום שכולו תנועה והתבוננות. הקפה הראשון ביד, וגלגלי הרכב מתגלגלים אל תוך חלקו הפראי והמרגש של פארק אטושה – זהו יום שבו תעבירו שעות רבות בשטח, לאורך נתיב שמחבר בין מזרח למערב, אבל לא פחות מכך – בין אור, אבק, ותנועה חייתית.
מוקד הבוקר הוא ספארי עם אור ראשון – הרגעים שבהם הטורפים עדיין ערים והעשב מלא עקבות טריות מהלילה. אתם מתקדמים מערבה, בנסיעה איטית דרך אזור עשיר בבורות מים, והנוף מתחלף בכל כמה קילומטרים: שיחים נמוכים, עצים חשופים, עדרים של זברות, ג'ירפות שמתחבאות בין צללים, ואולי גם אריה זכר רובץ בשולי הדרך.
הנסיעה אינה רק תנועה – היא תרגיל בריכוז. כל סדק באדמה, כל ציפור שנוגעת בקרקע, כל עדר שמופיע באופק – הם פריים שדורש הקשבה וציפייה.
עוצרים לארוחת צהריים ב־Halali, תחנה קטנה בלב הפארק, עם אזור מנוחה ושירותים, וגם בור מים שבו ניתן לראות לעיתים פילים מרססים מים על גבם בצהריים החמים. זה זמן טוב לעבור על התמונות של הבוקר, להחליף עדשות, לנשום.
לאחר מכן ממשיכים בנסיעה איטית מערבה אל מחנה Okaukuejo, שבו תעבירו את שני הלילות הבאים. לאורך הדרך הזו יש סיכוי טוב לראות צבועים, קרנפים, אנטילופות מסוגים שונים, ואם יתמזל מזלכם – גם נמר חוצה שביל חול. צלמים ייהנו כאן במיוחד מהשילוב בין אור אחר צהריים רך, בעלי חיים גדולים, ותחושת בידוד כמעט מוחלטת.
בערב – אחרי שהתמקמתם – תגיעו לבור המים המפורסם של Okaukuejo. זהו אחד המקומות הטובים ביותר באפריקה לצפות בקרנפים שחורים, לעיתים שניים או שלושה יחד, שותים בשקט לצד ג'ירפות ופילים. התאורה רכה, המים נעים קלות, ואתם עם חצובה ביד וראש פתוח.
הלילה הוא הזמן שבו התמונה כבר לא מספרת רק מה ראיתם – אלא מה הרגשתם כשזה קרה.
לינה בשמורת אטושה במחנה Okaukuejo – לחץ/י למלון
יום 4 יום צילום מלא בלב הפארק של Etosha (יום ב׳, 8 בספטמבר)
היום מתחיל עם שחר, כשקו האופק בקושי מתבהר ואתם כבר בתוך הרכב. זהו יום צילום מלא, שבו הפוקוס עובר מהנוף אל הדמויות הפראיות שמאכלסות אותו – האריות, הקרנפים, הפילים, הציפורים, ולעיתים – גם רגעי האין־רעש שבין לבין.
בשעות הבוקר, האור רך ומושלם לצילום. כל טיפה של לחות על הפרווה, כל נצנוץ בעין של ג'ירפה שמביטה מהשיחים – זהו פריים שדורש עדינות. תעברו לאט בין בורות מים שונים, כשכל אחד מהם מציע סצנה אחרת: עדר זברות שמתקרבות, קרנף שמתקדם מתוך הצל, או פיל שנכנס לקדמת הפריים בדיוק כשהשמש מתחילה לעלות.
הנהג־מדריך המומחה שלכם יתאים את המסלול לצרכים של קבוצת הצלמים: תתעכבו כשצריך, תזוזו קדימה רק כשהפריים מוצה, ותקבלו זמן אמיתי להתבוננות – לא רק לסמן "ראינו".
בצהריים, כשהאור קשה מדי לצילום קלאסי, תוכלו לעצור למנוחה באחת התחנות – לאכול, לפרוק חומרים, להחליף עדשות, לנשום.
אחר הצהריים זהו הזמן לשוב ולצאת – הפעם עם אור זהוב יותר, קונטרסטים חזקים, וצללים שנמתחים לאורך הקרקע. ייתכן ותיתקלו בעדרים נעים לאט לעבר בורות, פילים מתרחצים, קרנפים עם גורים, נשרים על ענף בודד. גם אם לא יקרה "אירוע" גדול – תבינו שמה שמרגש באמת הוא היכולת לצלם התנהגות טבעית בלי להפריע לה.
וכשהשמש תשקע לאט – תחזרו אל בור המים המפורסם של Okaukuejo. זהו זמן לצילום לילה עם חצובה, צמצם פתוח, והמתנה לרגע ההוא שבו קרנף שחור, לבד, יכנס לפריים ויישאר בדיוק שם – מספיק זמן כדי לתפוס נשימה וללחוץ.
לינה בשמורת אטושה במחנה Okaukuejo – לחץ/י למלון
יום 5 הדרך לצפון הלא־נודע | מהרמות אל שער שבט ההימבה (יום ג׳, 9 בספטמבר)
הבוקר נפתח ביציאה צפונה מאזור אטושה, אל חלקה הפרוע והפחות מתויר של נמיביה – מחוז קוננה ומעבר לו, לכיוון Opuwo, עיר קטנה ושקטה ששמה – "הסוף" בשפת ההררו – מרמז על התחושה שתפגוש אתכם שם: סוף הדרך, התחלה אחרת.
הנסיעה עצמה נמשכת כ־4–5 שעות – ומלווה בנופים שמשתנים בקצב איטי אך בטוח: מרמות פתוחות לנוף הררי נמוך, ממרחבי חיות בר לנוף אנושי־שבטי. לאורך הדרך תראו אנשים משבט הררו לבושים בשמלות מסורתיות צבעוניות, נשים מובילות חבילות על ראשן, ילדים מנופפים מרחוק – וכל אלו יוצרים הזדמנויות פורטרט חזקות למי שיודע לצלם בכבוד, בסבלנות, ובמבט של חיבור.
כשמתקרבים אל Opuwo, מרגישים שהקצב משתנה. זו אינה עיר – זו תחנת מעבר שמחזיקה בתוכה קצוות של עולמות: עגלות חמורים לצד טלפונים ניידים, דוכני פח לצִדם של שיירות שבט ההימבה שעושות דרכן ברגל, שיערם משוח באדום וחייהן – כמו לפני מאות שנים.
אחר הצהריים, אם תגיעו בזמן, תצאו לביקור בכפר Himba אותנטי בקרבת מקום – זהו מפגש שדורש יותר מהעדשה הנכונה: הוא דורש לב פתוח וסקרנות אמיתית. תצלמו – בוודאי – אבל תלמדו קודם. על השפה, על העור המשוח באוקר, על החוקים הפנימיים של שבט שלא נכנע לזמן. תבינו איך שיער נקלע לפי גיל, איך כל צמיד או חרוז מספר על מצב משפחתי, ואיך יופי פה הוא עניין של קהילה – לא של מראה חיצוני בלבד.
עם רדת הערב, תתמקמו ב־Opuwo Country Lodge – לודג’ הבנוי על ראש גבעה, ממנו נשקף נוף שלם של כל האזור. השקיעה כאן נופלת ישר על העמקים, הצבעים עמוקים, והשקט – כמעט קדוש.
זהו יום של מעבר: מהטבע אל התרבות, מהמרחב אל הפנים, מהצילום הדוקומנטרי – אל צילום שיש בו נוכחות, נשימה, ואחריות.
לינה בOpuwo בלודג׳ Opuwo Country Lodge – לחץ/י למלון
יום 6 יום מסע ל־Epupa Falls ולכפרי ההימבה (יום ד׳, 10 בספטמבר)
הבוקר נפתח מוקדם, כשאתם יוצאים ליום טיול צפונה לאורך נהר Kunene – הדרך מובילה אתכם דרך נוף סלעי חשוף, עצי באובב עתיקים ודקלים שפשוט לא אמורים לצמוח פה, אבל צומחים. זהו אזור שבו הזמן כמעט עומד מלכת, והדרך עצמה הופכת לחלק מהחוויה – גשרים קטנים, מעברים בשטח, עצירות פתאומיות בגלל עז מקומית שחצתה את הדרך בדיוק כשהאור נשבר יפה.
היעד הראשון: מפלי אפופה (Epupa Falls) – אחד המקומות הפוטוגניים ביותר בצפון נמיביה. המפלים לא עצומים בגובהם, אבל הדרמטיות שלהם טמונה ברקע – סלעים כהים, עצי באובב עצומים, ומים שזולגים בקצף לבן דרך קניון צר. זוהי הזדמנות לצילום נוף דרמטי: חשיפה ארוכה למים, צילומי נוף מרחוק עם קומפוזיציה עמוקה, וגם צילום רחפן, למי שמביא.
אבל זה לא הכול – היום הזה הוא גם יום נוסף למפגש מעמיק עם שבט ההימבה, בכפר שונה מהיום הקודם. זהו כפר פחות מתויר, אולי אותנטי יותר, וההזדמנות לצלם בו פורטרטים חזקים ומורכבים – גדלה. תכירו את הילדים, את הנשים, את שגרת היום: איך הן קמות, מה הן מכינות, איך הן מורחות אוקר באור יום, באותו טקס שקט שנמשך כבר מאות שנים.
צלמים טובים יגלו כאן יותר מעור אדום ושרשראות – הם יגלו אור פנימי. מבט אחד של אם עם ילד, תנועה של יד בפעולה יומיומית – אלו רגעים שכדאי לחכות להם בשקט, לא לביים.
לקראת אחר הצהריים תחזרו אל Opuwo, דרך אותה דרך צפון־מערבית שבאור של שעת הקסם – נראית אחרת לגמרי.
בערב, אולי תרגישו עייפות, אבל גם משהו אחר: רעש עדין מבפנים, של תמונות שעדיין לא קלטתם, של חוויות שייקח זמן לעכל. זה היה יום שבו המצלמה לא רק צילמה – היא גם הקשיבה.
לינה בOpuwo בלודג׳ Opuwo Country Lodge – לחץ/י למלון
יום 7 ציורי סלע, פילים ושקיעה בין עוגבים (יום ה׳, 11 בספטמבר)
הבוקר נפתח ביציאה דרומה מ־Opuwo, והנוף משתנה ככל שמעמיקים ללב חבל Damaraland. סוואנה נפרשת, סלעים הופכים כתומים־אדמדמים, ותחושת הזמן נעשית רכה יותר. בדרך תעברו ליד חוות בודדות, עצי מורינגה ובאובב, ותראו שוב – כמו בהילוך חוזר – את הפשטות הבלתי נתפסת של היום־יום במדבר.
היעד: Twyfelfontein – אתר שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות אוסף ציורי הסלע הגדול ביותר באפריקה הדרומית. אלפי חריטות של ציידים־לקטים מהתקופה הפרהיסטורית פזורות כאן בין קירות אבן חול, עדויות שקטות לחיים שהיו, תיעוד של בעלי חיים, סימנים טקסיים, והקווים הראשונים של האדם באפריקה.
תגיעו בזמן לארוחת צהריים בלודג' שממוקם בין צלעות הרים, בנוי כולו מאבן טבעית, משתלב באלגנטיות מוחלטת עם הנוף שמסביב. מכאן תצאו בשעות אחר הצהריים לתצפית מרתקת: חיפוש אחרי פילי מדבר – אותם גיבורים אילמים שהסתגלו לתנאים בלתי אפשריים ויודעים למצוא מים באדמה יבשה כמו עצם.
לקראת שקיעה תגיעו לאחת מנקודות הצילום הדרמטיות של האזור – Organ Pipes – תצורת בזלת טבעית הנראית כאילו תוכננה על ידי ארכיטקט. קירות סלע בגוונים כהים, קווים אנכיים של אבן, תאורה אלכסונית שמדגישה כל חריץ – זו תפאורה מושלמת לצילום שקיעה דרמטי, עם ניגוד חד בין קווי האבן לשמים המרככים מעליהם.
ולאחר שהשמש תשקע – תישארו לעוד סשן צילום לילה באזור. המקום הזה, כשהוא חשוך, הופך ממוזיאון פתוח למקדש של שקט. עם חצובה וחשיפה ארוכה – אפשר לצייר באור, לתפוס את רוח האבן.
לינה ב Twyfelfontein בלודג׳ Twyfelfontein Country Lodge – לחץ/י למלון
יום 8 כלבי ים, אוניות ושקיעה אל תוך האוקיינוס (יום ו׳, 12 בספטמבר)
לאחר בוקר שקט בטווייפלפונטיין, תצאו מערבה – מהחום המדברי אל הצינה המלוחה של החוף האטלנטי. הדרך מתארכת, אבל הנוף הופך ליותר ויותר סוריאליסטי: מדבר שנשפך אל הים, ערפל קליל שמגיע מהאוקיינוס, ותנועה של קווים ישרים שמתחלפים פתאום בשברי מתכת חלודה.
העצירה הראשונה היא ב־Cape Cross – מושבת כלבי הים הגדולה ביותר ביבשה, בה חיים כ־80,000 עד 100,000 פרטים. לא מדובר ב”כלבי ים” ממש, אלא ב־Cape Fur Seals – מין של אריות ים, רועשים, מדיפים ריח חזק, אבל גם מרתקים לצילום. תעברו על גשר עץ שמאפשר תצפית בטוחה ומכובדת, ותוכלו לתפוס סצנות של אינטראקציה, קפיצות, אמהות וגורים, ושפע של תנועה טבעית. עדשות טלה ימצו כאן את עצמן, אבל גם זוויות רחבות עם קו חוף ברקע – יספרו סיפור.
משם תמשיכו לעבר אחת הספינות הטרופות הפזורות לאורך Skeleton Coast – אניות מסחר ישנות שנסחפו לחוף עם השנים וננטשו. המתכת שלהן, שכוסתה בחלודה ונתקעה בחול, יוצרת תפאורה מרשימה לצילום שקיעה: אור כתום על רקע ברזל מתפרק, שמיים נמוכים, וצילומים עם ניגוד עז של חומר וריק. צלמים ייהנו כאן ממשחקים של קו רקיע, חשיפה איטית עם גלים, וסילואטות חזקות של אנשים מול אוניה שקפאה בזמן.
בערב תגיעו לעיירת החוף Swakopmund – ניחוח גרמני בעיר שנראית כאילו עוצבה באירופה אך נבנתה על חול אפריקאי. השילוב בין עיצוב קולוניאלי, רוח קרירה, ושמיים אינסופיים – יוצר תחושת מקום מיוחדת במינה.
אם יש לכם אנרגיה – תצאו גם לצילום לילה באזור המדבר שבשוליים המזרחיים של העיר. פה, כשאין זיהום אור כמעט, תמצאו חיבור בין שקט למתכת, בין תנועה לקפאון – מקום נפלא לנסות פריימים ארוכים, ציור אור, וצילום כוכבים מעל קווי הרקיע של תחנת רכבת נטושה או עמוד חשמל בודד.
לינה ב – Swakopmund בלודג׳ Strand Hotel Swakopmund – לחץ/י למלון
יום 9 מהחוף אל דיונות הסוסוסבלי (יום שבת, 13 בספטמבר)
היום הזה מתחיל עם אור ראשון מעל נופי הירח של סוואקופמונד – אזור שבו המדבר נראה כאילו נעקר מכוכב אחר. תצאו לצילום זריחה שמרגיש כמו סרט אילם בצבע חום־צהבהב: הרים חרוכים, צללים חדים, קווים מופשטים שמתאימים בדיוק לעדשה רחבה וללב שרוצה לעצור רגע.
משם תצאו לנסיעה דרומה־מזרחה, לאורך הדרך שמובילה אל Sesriem, שער הכניסה לשמורת Namib-Naukluft. הדרך עצמה משתנה לאורך הקילומטרים: הרים נמסים לחול, החול מקבל גוון אדום, וכל תחנה בדרך – תחנת דלק ישנה, עץ אחד באמצע כלום, עדר ספרינגבוק מרחוק – נראית כמו ציור.
תגיעו בשעות אחר הצהריים המאוחרות אל השמורה – היכן שדיונות מספר 30, 32 ו־40 ממתינות. כל אחת מהן שונה: אחת גבוהה וחדה, אחרת רחבה ועגולה. תצאו לסשן צילום שקיעה – הרגע שבו האור המדברי מפסל את הגבעות בקווים כתומים עמוקים, קווי צל חדים, ורוח קלילה שמרקדת על גבול השקט.
זהו רגע שבו צלם לא מחפש אירוע – הוא מחפש קו, מרקם, נוכחות. כל תזוזת אור נרשמת. כל גרגר חול – נושא סיפור.
בלילה, אחרי שתתמקמו בלודג' המיוחד Sossus Dune Lodge, תצאו (אם יישאר לכם כוחות) לצילום לילה באזור Sesriem Canyon – קניון צר ועמוק שמייצר עומק חזותי גם בשעת חשכה. אם השמיים בהירים, תראו את שביל החלב נשפך מעל סלעים בני מיליונים.
זהו יום של תנועה – לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים. מהאוקיינוס של אתמול – אל מדבר שיש בו משהו נצחי, דומם, אבל מלא חיים לכל מי שיודע להתבונן.
לינה בסוסוסבלי בלודג׳ Sossus Dune Lodge – לחץ/י למלון
יום 10 יום מלא בין דיונות סוסוסבלי (יום א׳, 14 בספטמבר)
זהו היום שבו המדבר מדבר. בלי מילים. רק עם אור, סדקים באדמה, עצים מתים שעומדים כמו דמויות ממחזה אבוד – וצלמים שמבינים שהשקט הוא זה שממלא את הפריים.
אתם יוצאים מוקדם מאוד – כדי להיות במקום בזמן שבו הכול מתבהר, אבל עוד לא בוער. Deadvlei מתגלה לפתע בין דיונות ענק, כמו מישור לבן־מלוח עטוף בזהב.
עצי האקציה בני ה־900 שנה עומדים שם, נטולי חיים אך מלאי נוכחות – שחורים, מעוותים, מרקמים מושלמים.
צלמו מוקדם כשהצל של הדיונות הארוכות מייצר קו חזק של חצי־אור־חצי־צל.
שלבו בין close-up של סדקי הקרקע לצילום רחב עם עצים בודדים.
חצובה היא חובה. ISO נמוך. קומפוזיציה מדויקת. כאן אין מקום לרשלנות.
לאחר מכן תמשיכו ל־Sossusvlei – לבן של דיונות נמיב. תוכלו לטפס על Big Daddy – הדיונה האיקונית, או לשוטט בנחת בין קשתות החול.
זהו זמן מעולה ללכוד:
עקבות של יענים על החול.
מרחקים שמתרככים בחום.
משחקי עומק בעזרת אובייקטים קטנים מול רקעים גדולים.
השמש גבוהה – והמדבר מציע הפסקה. ב־Dead Valley Lodge תוכלו לנוח, לטבול בבריכה מול הנוף, או לעבור על חומרי הצילום של הבוקר. זה גם זמן טוב ללימוד משותף או שיחה פתוחה בין צלמים.
אחר הצהריים – דיונה 45 היא מהמצולמות בעולם – ובצדק. קווי הרכס שלה חדים, נגישים, ויוצרים שילוב מושלם של צבעים, עומק, ותנועה. השקיעה כאן היא לא רק אור – היא רגש.
רוצים לגוון? אפשר לבחור דיונה אחרת, תלוי בזווית האור וההשראה של אותו ערב.
החזרה בלילה תוביל אתכם שוב לקניון ססריים – הפעם עם מבט חדש. אולי תרצו לצלם שוב את השמיים, ואולי רק להאזין לרוח. גם זו דרך לתעד.
לינה בסוסוסבלי בלודג׳ Sossus Dune Lodge – לחץ/י למלון
יום 11 שקיעה בין בתים ריקים וחלונות פתוחים ב־Kolmanskop (יום ב', 15 בספטמבר)
היום מתחיל בשקט הזהוב של דיונות סוסוסבלי, עם סשן זריחה אחרון באור שמלטף את קו הרכס. זהו רגע של סיום פרק – עוד לחיצה, עוד דימוי, עוד קרן שמש שמפצחת את החול לפרטים.
לאחר מכן תצאו לנסיעה ארוכה דרומה, דרך מרחבים שאין בהם כמעט דבר – רק נוף פתוח, שמיים נמוכים, והזדמנות לחשוב בשקט. ככל שתתקרבו לקו החוף, תחושת הזמן תשתנה – כאילו מישהו לחץ על כפתור "לאט".
את שעות אחר הצהריים תבלו באחד המקומות הפוטוגניים ביותר באפריקה: Kolmanskop, עיירת רפאים שנולדה באמצע שום מקום בעקבות גילוי של יהלום, וננטשה כשהאדמה חדלה להניב. הבתים – שהיו פעם בתי מגורים של פקידים גרמנים – נבלעו בתוך הדיונות. החול פורץ מבעד לחלונות, מטפס על המדרגות, מתפרש כמו שמיכה רכה על רצפות שבורות. זהו סט צילומי טבעי מושלם, שזז ומשתנה כל שנה.
תצלמו אור על טיח מתקלף, דלתות פתוחות שמובילות לאינסוף, קווים אלכסוניים של חלון על חול, וקומפוזיציות שנראות כמו חלק מסרט – רק שאתם הבמאים. השהות באתר מתאפשרת עם רישיון מיוחד לצילום בשעות השקיעה – זמן שבו המקום משנה גוון, והמצלמה תופסת לא רק תמונה – אלא תחושה של מקום שנשאר בזמן אחר.
כשתסיימו, תמשיכו לעיירת החוף Lüderitz – מקום שנראה כמו קפיצה לבוואריה של המאה ה־19, אבל על רקע של חול אפריקאי וים אטלנטי גועש. בתים צבעוניים, כנסיות לותרניות, מאפיות גרמניות, ועצמות של אוניות שטרם פונו מהמים – מקום שבו המוזר והמרתק נפגשים.
תתמקמו ללילה במלון הצופה אל הים, תנוחו עם כוס יין או צדפה מקומית על המרפסת, ותדעו – שהיום הזה השאיר בכם תמונות שילכו אתכם עוד זמן רב אחרי שתחזרו.
לינה בלודוריץ בלודג׳ ־Lüderitz Nest Hotel – לחץ/י למלון
יום 12 שורשים באוויר | מבתי הרפאים אל יער הפוך (יום ב׳, 16 בספטמבר)
היום הזה נפתח בתוך החלום שכמעט בלע אתמול – עיירת הרפאים Kolmanskop בשעת זריחה. תיכנסו שוב בין הקירות הנטושים, כשהאור הבוקר רך ואלכסוני, מטפס על חול שהצטבר בלילה. כל חדר מציע סיפור: דלת שפתוחה לחול, חלון שבור שמכניס קרן אחת של זהב, שארית ארון מרקיבה שמספרת על האנשים שהיו פה. זוהי הצצה נדירה לעבר שאיבד שליטה – ודווקא שם נוצר היופי.
לאחר צילום עומק של הבוקר, תצאו לנסיעה מזרחה – לכיוון Keetmanshoop, שם מחכה לכם מראה לא פחות ממהפנט: Quiver Tree Forest– לא יער רגיל, אלא אוסף נדיר של סוקולנטים ענקיים, בני מאות שנים, שצומחים מתוך גוש בזלת שחור. הגזעים מלאי קימוטים, הקליפה קשקשית, והענפים מסתיימים בכתר חד ומוזר – כמו משהו שנטוע בין כוכב לכת אחר לשבט קדום.
בשעות אחר הצהריים תיכנסו אל היער, עם זמן לצילום ארוך עד השקיעה – הרגע שבו השמש יוצרת קו אור מדויק על כל גזע, והעצים נראים כמעט אנושיים. פריים אחר פריים תנסו לשלב קומפוזיציה פשוטה עם קווים גיאומטריים שמכתיבה האבן, משחקים בין קרקע כהה לשמיים כחולים־ורדרדים.
וכשירד הלילה – תישארו לעוד סשן של צילום כוכבים בין עצי הקוויר. אם השמיים פתוחים, תוכלו ליצור פריימים של Silhouettes גזעיים על רקע שביל החלב, לצייר באור בין הענפים, ואולי – פשוט לשבת רגע בשקט, ולהרגיש שאתם נמצאים במקום שקשה להאמין שהוא אמיתי.
לינה ב Quiver Tree Forest Rest Camp – לחץ/י למלון
יום 13 זריחה ביער וחזרה לעיר (יום ג׳, 17 בספטמבר)
הבוקר נפתח לאט, עם סשן צילום זריחה אחרון בין עצי ה־Quiver Tree. האור שעולה על גזעים שחוקים בני מאות שנים, הניצבים בשקט על רקע סלעי הדולריט השחורים, הוא כמו סצנה אחרונה במחזה חזותי שנפרש על פני אלפי קילומטרים. כל תמונה כאן מרגישה כמו סיכום – לא כי משהו נגמר, אלא כי הכול כבר נאמר בשקט.
לאחר ארוחת הבוקר, תצאו לנסיעה ארוכה חזרה אל ווינדהוק – כ־500 קילומטרים של מרחבים פתוחים, עיירות מנומנמות, וגוונים משתנים של חום. זוהי נסיעה של 5.5 עד 6 שעות, עם עצירה או שתיים להתרעננות, קפה קטן, ואולי עוד תמונה אחרונה של כביש שנמתח הרחק־הרחק קדימה.
כשתגיעו לווינדהוק בשעות אחר הצהריים, תרגישו שוב את המעבר: ממרחבים אינסופיים אל עיר מתפקדת, מסודרת, שקטה, שמצליחה לשלב בין קולוניאליות גרמנית לנינוחות אפריקאית. סיור קצר בעיר יעבור דרך כנסיית Christuskirche, דרך כיכר העצמאות, ואל השוק המקומי למי שמחפש מזכרת אחרונה – עבודת יד, חיוך, או משפט שבור באנגלית אפריקאית־גרמנית.
בערב, תתכנסו לארוחת פרידה חגיגית באחת ממסעדות העיר – אולי עם כוס יין נמיבי, אולי פשוט עם חיוך על השפתיים וגלריה של זיכרונות בראש. אולי תשתפו תמונות, אולי פשוט תשבו בשקט ותתבוננו זה בזה – כי יש מסעות שלא צריכים מילים כדי להיסגר.
לינה בוינדהוק במלון Hilton Windhoek – לחץ/י למלון
יום 14 פרידה מנמיביה (יום ד׳, 18 בספטמבר)
הבוקר האחרון בנמיביה נפתח בקצב אחר. האור בחוץ כבר מוכר, השקט עוטף – אבל הפעם יש לו תדר של סיום. אין מה למהר. הקפה של הבוקר נשפך באיטיות לכוס, המזוודות כבר סגורות, אבל הלב עוד נשאר פתוח – כי כשמסע כמו זה מגיע לסופו, מה שנשאר הוא לא רק התמונות, אלא מה שהתמונה לא תפסה: הרוח, השקט, החיבוק ממישהו שבקושי דיברת איתו – אבל הרגשת.
בשעות הבוקר המאוחרות תצאו בנסיעה אל שדה התעופה הבינלאומי של ווינדהוק. הדרך לשם, כמו כל הדרכים בנמיביה, היא לא סתם קו מחבר בין נקודות – היא עוד רגע אחרון של התבוננות. מבט אחרון על מרחבים פתוחים, על עצים שמכופפים את עצמם ברוח, אולי אפילו על ענן אבק אחרון שעולה ברקע.
כשתגיעו לשדה, תיפרדו מהמדריך, מהמדבר, מהאור. חלקכם יבדוק את התמונות בטלפון, אחרים פשוט יניחו את הראש על גב הכיסא ויסגרו עיניים. אולי דווקא אז תגיע התמונה האמיתית – זו שלא צילמתם.
וכך מסתיים מסע – לא בנקודה, אלא בפעימה שקטה, פנימית. נמיביה תישאר איתכם. לא רק באלבום – אלא במבט. בבחירה. במשהו עדין שנשאר שם, ברקע. בדיוק כמו צלם טוב – לא צריך רעש כדי להיות נוכח.
מחיר שירותי הקרקע לאדם לפי:
4 מטיילים: 6,200 $
5 מטיילים: 5,900 $
6 מטיילים: 5,700 $
7 מטיילים: 5,500 $
8 מטיילים: 5,300 $
9 מטיילים: 5,100 $
10 מטיילים: 4,900 $
תוספת לסינגל בחדר – 400 $
עלות הטיסות הבינ״ל לאדם 1,444 $
כולל טרולי ו – 2 מזוודות לכל אחד.
דמי ביטול על הטיסות:
במידה והלקוח מבטל – 220$ לכרטיס
במידה וחברת התעופה מבטלת – הכסף מוחזר במלואו (לפי הערך השקלי שיועבר אלינו בגין העסקה).
המחיר כולל:
• לינה בבתי מלון ברמה איכותית, על בסיס פנסיון מלא.
בווינדהוק וב- Swakopmund הכלכלה על בסיס ארוחת בוקר.
• תחבורה והעברות: רכב /ואן ממוזג בהתאם למספר המטיילים בהעברות פרטיות.
• מדריך דובר אנגלית בסיורים (פרטיים כמפורט במסלול) איתכם ברכב בתור נהג לאורך כל הטיול.
• מפגש עם בני שבט ההימבה ומבט קרוב על אורח חייהם. מפגש עם שבט ההררה, ביקור במפלי אפופה.
• ארוחת בשרים בסוף הטיול.
• כניסות לכל האתרים המצוינים בתכנית ככלולים.
• ימי צילום בשמורת אטושה..
• כל ההיתרים, כולל יער הקוויר לשני לילות ויום, דמי כניסה לפארקים ולאתרים, כולל אישורים מיוחדים לכניסה מוקדמת ולביקורים בשעת שקיעה באתרי Kolmanskop ו־Sossusvlei.
המחיר אינו כולל:
• טיסות בינ"ל (יכורטס בנפרד).
• הוצאות אישיות (טלפון, קניות, וכיו"ב), אלכוהול וכו׳.
• אשרת כניסה לנמיביה שנעשית במקום בעלות של 90 $ לאדם.
• ביטוח רפואי ומטען.
• טיפים לנותני השירותים המקומיים.
תנאי תשלום
בשל קרבת מועד היציאה לטיול, נדרש תשלום מלא עבור הטיול כעת.
את התשלום ניתן לשלם בתשלום אחד במזומן באמצעות העברה בנקאית או דולרים.
טיסות
שינוי בלוח הטיסות המתוכננות, אשר יבוצע על ידי חברות התעופה, עלול להביא לשינויים במסלול הטיול. משרדנו יעשה כל מאמץ כדי לחסוך מהנוסעים הוצאות כספיות נוספות, יחפש עבורם חלופות מתאימות ויפעל למענם אל מול חברות-התעופה והספקים בחו"ל, אולם במידה ויהיו תוספות-מחיר הנובעות משינויים מסוג זה, יישאו המטיילים, בהוצאות אלו במלואן.
הודעה על שינוי בלוח-הטיסות תיתכן בהתראה קצרה ביותר.
עם כל האמור לעיל, במקרה של ביטול טיול, נעשה את מירב המאמצים למזער את הנזק ולהשיב לכם את התשלומים שיתקבלו חזרה מהספקים השונים.
www.redpineapple-trips.co.il // 073-3744711
